+972 52 4848062 תמיכת לקוחות כניסת לקוחות

ההיסטוריה של מוזק

מוזק. זו מילה שרוב האנשים בגיל מסוים מכירים לפחות במעורפל. עבור רבים, Muzak מזוהה עם קאברים אינסטרומנטליים להאזנה קלה, המתנה בהמתנה ומוזיקת מעליות.

שידורי הרדיו הראשונים מתחילים Muzak Timeline Muzak Ad Gallery

לצד חברות אחרות כמו פלסטר ו-Kleinex, הכרת המותג כל כך חזקה שהיא הפכה לשם נרדף למוצר שהיא מוכרת.

אבל האם מוזק הוא באמת רק “מוזיקת מעליות”?
התשובה לשאלה הזו היא… ובכן… לא.

יש למעשה סיפור די מפתיע מאחורי ההיסטוריה של חברת Muzak.

נתחיל בהתחלה. מאיפה השם מוזק?

כשהגנרל ג’ורג’ סקוויר הקים את החברה ב-1934, הוא שילב את השם של חברת הטכנולוגיה האהובה עליו באותה תקופה עם המילה “מוזיקה” כדי ליצור את Muzak. מוזיקה פלוס קודאק שווה למוזק.

ג’ורג’ סקוויר

ג’ורג’ סקוויר ויצירת מוזק

נולד במישיגן ב-1865, הגנרל ג’ורג’ סקוויר היה מדען, ממציא וקצין ב- Signal Corp. לאורך כל הקריירה הצבאית שלו, סקוויר שימש כנספח צבאי, ולאחר מכן הוא מונה לראש מדור התעופה של חברת האותות. כמנהל איתות ראשי, הוא תרם מחקר משמעותי והתקדמות בציוד. מוחו ההמצאתי ימשיך בנתיב היצירתי הזה, במיוחד בתחום העברת המידע.

בתחילת שנות ה-20, סקוויר גילה שיטה להעברת מידע באמצעות חוטי חשמל והבין שניתן להשתמש בשיטה החדשה הזו להפצת מוזיקה. כאשר הוא מכוון לתדר הנכון, פונוגרף בקצה אחד של הקו יכול לשדר מוזיקה למקלטים בקצה השני. באותה תקופה, מוזיקה הושמעה רק באמצעות שידורי רדיו AM. אבל ציוד הרדיו היה טמפרמנטלי ויקר. סקוויר קיבל כמה פטנטים על רעיונותיו, כשהבין שלשידור חוטי יש פוטנציאל גדול להעברת מוזיקה לקהל גדול. הוא מכר את הפטנטים הללו לקונגלומרט שירות בשם North American Radio Company, וחברה חדשה הוקמה בשם Wired Radio Inc. התוכנית הייתה למכור מנויי מוזיקה ללקוחות החשמל הקיימים של חברת החשמל.

ובשנת 1934 נוצר שירות מנויי המוזיקה הידוע בשם Muzak.

אבל הייתה רק בעיה אחת.

ל- General Squier and Wired Radio Inc. הייתה הטכנולוגיה, אבל ללא מוזיקה.

שירותי תמלול מוזיקה

אפילו בשנות ה-30, רישוי מוזיקה היה חיה שקשה לאלף. בזמנו, מוזיקה שהושמעה ברדיו שודרה בשידור חי, בעוד שמוזיקה מוקלטת קיבלה רישיון לשימוש אישי בבית רק בגרמופונים. כדי שמוזק יצליח, הם היו צריכים למצוא דרך לשדר באופן חוקי את שירות המוזיקה שלהם. הפתרון לבעיה זו היה תהליך שנקרא “תעתיק”. תמלול אלקטרוני היה תהליך חדש אז שאיפשר הקלטות באיכות גבוהה יותר ממה שהיה זמין בדרך כלל. הקלטות אלו היו באורך ארוך יותר ושימשו בעיקר למטרות שידור. באופן כללי, השימוש בתעתיק אקלקטי היה מכוון להקלטת תוכניות רדיו חיות, כמו גם פרסומות וג’ינגלים. עם זאת, משמעות הדבר היא שלשדרנים הותר להפיץ מוזיקה והקלטות אחרות רק אם הם הוקלטו במיוחד להשמעה ולא לצריכה אישית. Muzak ראה בכך את ההזדמנות שלהם ליצור קטלוג של מוזיקה שהוקלטה במיוחד עבור טכנולוגיית השידור החדשה שלהם. אבל הגנרל סקוויר והצוות שלו היו מדענים ומהנדסים. הם לא ידעו דבר על תעשיית המוזיקה, בטח לא מספיק כדי לבנות ספרייה שלמה.

כנסו – בן סלבין.

הקלטות המוזיקה הראשונות של MUZAK

בנג’מין ברנרד סלווין נולד ב-1898, היה מוזיקאי עטור פרסים, מנהיג להקה ומפיק תקליטים. הוא זכה להערכה כילד פלא מוזיקלי ונודע כ”דיקן המוזיקה של התקליטים”.

סלווין החל את קריירת המוזיקה המקצועית שלו בגיל חמש עשרה כשנגן כינור במועדוני לילה בניו יורק. כשהיה בן עשרים ואחת, הוא הוביל להקת ריקודים בשם The Novelty Orchestra. אף על פי שהיא לא ידועה יחסית כעת, The Novelty Orchestra הוציאה את מה שנחשב לאחד השירים הפופולריים הנמכרים ביותר באותה תקופה – “Dardanella”. “Dardanella” שיצא לאור בשנת 1919, ימשיך למכור מאות אלפי עותקים ברחבי העולם הן של תקליטים והן של תווים. סלבין ולהקותיו הרבות הופיעו ללא הרף והופיעו בשידורי רדיו. הוא גם שימש כמנהל בחברות תקליטים, פיקח על אלפי מפגשי הקלטות עם כמה מהמוזיקאים המובילים של התקופה כמו אל ג’ולסון, בינג קרוסבי, גלן מילר ואירווינג ברלין, אם להזכיר כמה.

בשל הרזומה הנרחב שלו והקשרים שלו בתעשיית המוזיקה, סלבין היה המועמד המושלם לעזור בבניית ספריית המוזיקה של מוזק. הוא התקבל לעבודה כמתכנת מוזיקה ראשי ב-1936. שוב, המוזיקה הזמינה לרכישה באותה תקופה לא הייתה מורשית לשידור. אז מה הם עשו? הם הקליטו את שלהם.

בן סלווין
במהלך שנות ה-30 הקליטו בן סלווין ומוזק מאות מוזיקאים מהאולפן שלהם במנהטן. האולפן הקליט סשנים על בסיס יומי, כאשר כל סשן מצלם לפעמים עד שתים עשרה רצועות ביום. במהלך הפעלות אלו הוקלטו מגוון גדול של ז’אנרים מוזיקליים. הסגנונות כללו סווינג, פוקסטרוט, תווים של סרטים, אופרות, גוספל, קובנית, הוואי, סלסה, פולקה, מספרה, קלאסיקה, רג’טיים ואפילו גרסאות מוקדמות של מה שהיא כיום מוזיקת קאנטרי. חלק מהאמנים שהוקלטו יהפכו מאוחר יותר לשמות מוכרים ולמוזיקאי היכל התהילה, כולל Fats Waller, Jimmy Dorsey ו- Rosemary Clooney.

עד שנות ה-40, ספריית התמלול הבלעדית של מוזק הסתכמה בלמעלה מ-7,500 הקלטות, כולן זמינות ומורשות לשידור לבתים ועסקים ברחבי הארץ.

*הערה צדדית מעניינת: ההקלטות הללו עדיין שייכות ל-Muzak (כיום Mood Media) ועברו עם החברה במהלך הרילוקיישן הרבים שלהם. ספריית רשומות זו עברה מניו יורק לסיאטל ונמצאת כעת בארכיון ב-Ft. מיל, דרום קרוליינה. רבות מההקלטות נותרו ללא פגע עד היום. לצד ההקלטות ישנן מחברות המכילות מידע מפורט על מפגשי ההקלטה, לרבות רשימות רצועות, יציאות, רשימות כוח אדם והצעות מכירות, החל משנות ה-30 ועד שנות ה-70.

שידורי הרדיו הראשונים של MUZAK

ב-1934 שידר מוזק מוזיקה ללקוחות הראשונים שלהם, קבוצת תושבים בקליבלנד, אוהיו. העלות הייתה 1.50 דולר לחודש עבור שלושה ערוצי אודיו המורכבים ממוזיקה וחדשות. הפריצה לתחום המגורים התבררה כקשה מהצפוי. עד מהרה התברר שהתחרות מול הרדיו המסחרי היא מאבק גדול מדי. למרות שמוזק לא היה בלי המעריצים שלו. אדם בפלורידה בשם אירווינג וקסלר צוטט כאומר, “יש לי מוזק בכל חדר בבית שלי. 24 שעות ביממה. אנחנו ישנים עם זה דולק, צופים בטלוויזיה עם זה. אני אף פעם לא מרשה לכבות אותו. , כי אני יודע שלמוזיקה יש השפעה טיפולית”.

למרבה הצער, גנרל סקוויר נפטר בשנת 1934 לפני שראה את הפוטנציאל האמיתי של הטכנולוגיה שלו.

לאחר מותו של סקוויר, הבעלות על חברת Muzak החליפה ידיים כמה פעמים, כולל בעלות קצרה של האחים וורנר. מוזק מצא הצלחה מינורית אך נאבק לעמוד בקצב של תחנות רדיו AM מסורתיות. זה היה בשיא מלחמת העולם השנייה כשאדם בשם וויליאם בנטון היה לוקח לידיו את הבעלות על מוזק. הוא היה הכוח המניע מאחורי הדחיפה של מוזק למפעלים במהלך המלחמה, והוא היה מכניס את החברה לעידן הבא של ההצלחה שלה בשנות ה-40 וה-50.

וויליאם בנטון

MUZAK ורדיו מוקדם

ויליאם ברנט בנטון כבר זכה להצלחה כאשר קיבל לידיו את הבעלות על Muzak. בנטון, שנולד בשנת 1900 במינסוטה, היה בוגר ייל, גורו פרסום, מוציא לאור באנציקלופדיה ופוליטיקאי. בשנת 1929 הוא הקים את משרד הפרסום בנטון אנד בולס עם שותפו, צ’סטר בולס. הסוכנות שלהם תהיה ידועה בעיקר בזכות יצירת אופרות סבון. סבונים נוצרו במקור כתוכניות רדיו בחסות יצרני סבון – ומכאן השם. חטיבת הרדיו בנטון אנד בולס תפיק בסופו של דבר שלוש מתוכניות הרדיו הפופולריות ביותר בשידור בשנות ה-30.

בנטון ראה את הפוטנציאל במוזק. בזמן שכיהן כסגן נשיא אוניברסיטת שיקגו, הוא קיבל לידיו את הבעלות המלאה על החברה ב-1939. בהסתמך על הרקע הפרסומי והשיווקי שלו, בנטון השקיע מאמצים רבים במחקר כדי לסייע בחיזוק מאמציו של מוזק.

השפעות המוזיקה על פסיכולוגיית כוח העבודה

היה עניין גובר בפסיכולוגיה של כוח העבודה בשנות ה-30. הרעיון של ארגונומיה החל לצוץ במקום העבודה. עסקים מצאו דרכים להאניש אזורי עבודה ולהגדיל את הפרודוקטיביות. בנימה דומה, החלו לצוץ מחקרים על השפעות המוזיקה על הפסיכולוגיה האנושית. מחקר מהמכון הטכנולוגי של סטיבנס בניו ג’רזי הראה שמוזיקה במקום העבודה הפחיתה את ההיעדרות ואת תחלופת העובדים בשיעור משמעותי. בערך באותו זמן, מוזיקולוגים כמו פול נטל ותיאודור אדורנו חקרו גם את השפעות המוזיקה. העניין הגובר הזה במדע שמאחורי המוזיקה, במיוחד כשהיא מודאגת מההשפעות שלה על כוח העבודה, עזר למוזק להשיג אחיזה.

עד סוף 1934 החלו מוזק לשווק את שירותי הרדיו שלהם למסעדות ובתי מלון בניו יורק. וכן, גם מעליות. זה היה מנהג נפוץ למדי לנגן מוזיקה במעליות כדי להרגיע את הנוסעים ולהעביר את הזמן, שכן המעליות לא היו חלקות או מהירות כמו שהן היום.

וויליאם בנטון דחף להתרחבותו של Muzak למפעלים ואזורי תעשייה אחרים כדי להגביר את פרודוקטיביות העובדים. הקדמה זו של מוזיקה במקום העבודה הייתה הניצוץ שיצית את האסטרטגיה העסקית של Muzak.

מוזיקה לעסקים ולמלחמת העולם השנייה

גורם מרכזי בצמיחתו של מוזק הגיע ב-1939 עקב תחילת מלחמת העולם השנייה. הגידול הגדול בייצור התעשייתי במהלך המלחמה היה חלון הזדמנויות גדול. אלפי מפעלים המוקדשים לתעשיות בזמן מלחמה חווטו עבור שירותי מוזיקה מסחריים של Muzak. מורל העובדים התחזק עם צלילי מוזיקה פטריוטית כמו צעדות ג’ון פיליפ סוזה והודעות מעוררות השראה מהנשיא רוזוולט ווינסטון צ’רצ’יל.

למעשה, Muzak היה כל כך קשור למאמצי המלחמה שאפילו היה לו יד בפיתוח טכנולוגיית דיבור מאובטחת עבור תקשורת בעלות הברית. למעשה, מאמצי המלחמה אפשרו מחקר רחב היקף של רשימות השמעה של מוזיקת Muzak במקום העבודה במטרה להגדיל את תפוקת העובדים.

וזה עבד. אסטרטגיות המחקר של בנטון הראו שלמוזיקה במקום העבודה יש השפעות חיוביות על כוח העבודה. למעשה, התפוקה עלתה ביותר מ-10 אחוזים במפעלים שבהם הושמעה מוזיקת Muzak. מוזק לא נחשב עוד כמוזיקת רקע, אלא מוזיקה פונקציונלית. מוזק סוף סוף מצא את הנישה שלו.

לאחר מלחמת העולם השנייה ולאורך שנות ה-40, מוזק ימשיך בדחיפה שלו כמוזיקה פונקציונלית במקום העבודה. במהלך שנות ה-50, הם הציגו את הרעיון הגדול הבא שלהם בשם Stimulus Progression.

התקדמות גירוי – כיצד משפיעה המוזיקה על העובדים

הרעיון הבסיסי של גירוי התקדמות הוא הרעיון של שינוי הסגנונות והקצב של המוזיקה כדי לאזן ולהשפיע על המקצבים הטבעיים של גוף האדם. מחקרים הראו שייצור עובדים ירד בשעות מסוימות של היום; לפני ואחרי ארוחת צהריים, למשל. לאחר מכן תוכנתו רשימות השמעה של Muzak כנגד הדפוסים הללו על ידי השמעת מוזיקה אופטימית יותר בזמנים האיטיים יותר של היום, ולהיפך. סגנון המוזיקה היה קלאסי קליל בדרך כלל, כבד על כלי מיתר, ולא פולשני ככל האפשר – כולם סימני ההיכר של צליל המוזק.

בשנות ה-30 וה-40, כשרדיו מוזק נמסר בקווי טלפון, נדרש מפעיל על הקו עשרים וארבע שעות ביממה כדי לשמור על המוזיקה. בהתחלה, מוזיקה הושמעה מחוץ לתקליטים, והעובדים היו צריכים להיות מוכנים ליד המכונות כדי להחליף דיסקים כדי למנוע זמן שידור מת. ככל שהטכנולוגיה השתפרה, התקליטים פינו את מקומם למכונות קלטות שיכולות להחזיק שמונה שעות של מוזיקה רציפה. קווי טלפון הוחלפו בסופו של דבר בספקי משנה FM.

MUZAK BUSINESS זיכיונות

ככל שהציוד הפך פחות יקר והביקוש לשירותי מוזיקת Muzak גדל, חברות היו להוטות להיכנס למשחק כדי להגדיל את הרווחים שלהן. זה פינה מקום להשפעה מרכזית נוספת על התרחבותו המהירה של מוזק במהלך תקופת הצמיחה של שנות ה-50 עם יישום זיכיונות עסקיים של Muzak. זיכיונות אפשרו לחברות אחרות למכור מוצרי Muzak כשהן פועלות תחת שם העסק שלהן.

משווקים אלה של מוצרי Muzak עזרו להרחיב את העסקים לפינות רחוקות של הארץ. חלק מהזכיינים הללו קיימים עד היום והמשיכו למכור לאורך כל שינויי הבעלות השונים של Muzak.

באופן מפתיע, כמה זיכיונות היו בבעלותם של ידוענים מפורסמים כמו בינג קרוסבי ובוב הופ. אפילו הנשיא לינדון ב’ ג’ונסון היה הבעלים של זיכיון Muzak בשם Texas Broadcasting, שבסיסו באוסטין, טקסס. ג’ונסון למעשה מכר שירותי מוזיקה של Muzak לבית הלבן בזמן שהנשיא אייזנהאואר כיהן בתפקיד.

בשנות ה-60, הזכיונות הללו החלו להתרחב גם ברחבי העולם, ופתחו מיקומים בגרמניה, אנגליה, צרפת, ספרד, אוסטרליה וחלקים מדרום אמריקה.

אפשר לטעון שמוזק היה גם הראשון שהרחיב את עסקי המוזיקה שלו לחלל החיצון, שכן מוזק שיחק בחללית אפולו 11 כדי לשמור על האסטרונאוטים רגועים במהלך הטיסה.

מתנער מהסטיגמה של מוזיקת מעליות

שנות ה-60 היו תור הזהב של הפרסום. חברות החלו לאמץ את הרעיון של לא רק להיות עסק, אלא מותג. חברות הרגישו כעת שיש להן סיפור לספר והחלו להציע לא רק מוצרים, אלא חוויות.

כעת בבעלות תאגיד טלפרומפטר, נשיא מוזק, בינג מוסיו, רצה לשנות את השיחה סביב הסטריאוטיפ שלו כמוזיקה קלה להאזנה בלבד. מוסיו הרגיש שמוזיקה היא משהו שצריך למשוך את תשומת הלב של הקהל ולא להידחק לרקע.

הדחיפה הראשונה של מוזק לעידן החדש שלהם התחילה עם הצגת עטיפות אינסטרומנטליות לשירים פופולריים של אמנים ידועים. הרעיון היה להרחיב את קטלוג המוזיקה על ידי הוספת ז’אנרים וסגנונות חדשים, תוך יישום המושגים של גירוי התקדמות. במקום עטיפות מסורתיות, מוזק הפיק במקום עטיפות קלות קלות של להיטים פופולריים, מתוך מחשבה שמילים וכלי נגינה כבדים ישמשו רק הסחת דעת במקום העבודה.

עטיפות אינסטרומנטליות קלות להאזנה הללו יהפכו לעוד סימן היכר של סגנון המוזק, כזה שאנשים רבים עדיין מקשרים (שגוי) עם מוזק היום.

עם הצליל של Muzak שהתפשט כעת ברחבי העולם, איתו הגיעו האתגרים של שינוי עם הזמן. זה היה שנות ה-70. תקופה של רוקנרול ומרד. במיוחד עבור אמריקאים שחיים דרך נקודות מגע כמו וודסטוק ומלחמת וייטנאם, הבנאליות של הקשבה קלה הרגישה מנותקת. מוזק יבלה את העשורים הבאים בעבודה לקראת התנערות מהסטיגמה הזו.

היו כמה התקדמות טכנולוגית גם בשנות ה-70. Muzak העלה לראשונה את מסד הנתונים הגדול של מוזיקה למחשבים, מה שאיפשר גישה מהירה וקלה יותר לקטלוג. באותה תקופה גם השיקה Muzak את לוויין השידור הראשון שלה, מה שהפך אותו לשירות הרדיו המנוי הלווין הראשון, והביס את XM ואת רדיו סיריוס בכמה עשורים.

העברת מוסיקת רקע אל החזית

בשנת 1981 נרכשה טלפרומפטר על ידי חברת החשמל וסטינגהאוס. תחת הבעלות החדשה הזו, התקבלה החלטה להשאיר סוף סוף את מוזיקת הרקע הקלה להאזנה מאחור.

וסטינגהאוס ראה את הרווח הכספי שיש לנגן מוזיקה פופולרית. כדי להקל על המעבר ממוזיקת רקע לקדמה, מוזק מוזג עם מתחרה גדולה בשם Yesco Inc.

חברת Yesco Inc. שבסיסה בסיאטל נוסדה בשנת 1968 על ידי מארק טורנס כקונטרה למוזיקה של Muzak להצעות עסקיות. הוא השתמש בסטריאוטיפ מוזיקת המעלית נגד Muzak, ובמקום זאת הציע להיטי רוק מורשים מחברות תקליטים גדולות וסידר אותם לרשימות השמעה המתאימות למקום העבודה. Yesco הצליחה לבנות נתח סביר מהמוזיקה לתעשייה עסקית והובילה את הרעיון שמוזיקה יכולה להתבלט במקום עסקי, לעומת דחיקה לרקע.

ב-1986 התמזג מוזק עם יסקו ועבר מביתו בניו יורק ב-1936 לסיאטל עם מארק טורנס כיהן כנשיא. עם המיזוג הזה הגיעה הצגתו של FM1 – הידוע גם בשם Foreground Music One.

כשהמוזיקה נדחקה כעת לקדמת הבמה, מערכת היחסים של רשימות ההשמעה של Muzak לקהל שלה הפכה מפסיבית לדינמית. במקום לנגן עטיפות אינסטרומנטליות, תחנות Muzak ישדרו מוזיקה מקורית של אמנים פופולריים.

מה שמבדיל זאת משידורי הרדיו המקוריים של מוזק חוזר לנושא הרישוי. כפי שציינו, עד לנקודה זו Muzak לא רק שידר מוזיקה, אלא גם הקליט רצועות מקוריות. אבל שנות ה-80 היו עכשיו העידן של MTV שזעזע את עולם זכויות ההפקה והשידור, והקל על חברות כמו Muzak להשיג זכויות רישוי מתאימות להפצת מוזיקה מאמנים פופולריים.

עד סוף שנות ה-80 ואל תוך שנות ה-90, מוזק יראה עוד מספר בעלות ושינויים טכנולוגיים שעזרו לעצב את העסק. העברת המוזיקה עברה מקלטות קלטות לדיסקים. נוצרה שותפות עם רשת דיש והציעה עד 60 ערוצי מוזיקה חדשים בבתי מגורים. Muzak גם הרחיבה את ההיצע שלה מעבר למוזיקה בלבד, כגון שירותי שיווק אודיו כמו הודעות בהמתנה ובחנות, חלוקת פרסומות, שירותי Drive-thru, טלוויזיה לעסקים, ואפילו שלטי LED אדומים קטנים שגוללים לאורך צדי הבניינים.

מארק טורנס

MUZAK הרחבה, רילוקיישן ומיתוג מחדש

אבל השינוי הגדול ביותר היה פילוסופי. המעבר של Muzak שם את העסק ממש בלב סצנת המוזיקה של סיאטל במהלך שנות ה-90, ומשך אליו מוזיקאים רבים שחיפשו עבודה קבועה בתעשיית המוזיקה. הזרם הזה של מוחות יצירתיים שינה את האופן שבו מוזק ראה את עצמו כמותג. החברה החלה להפנות את תשומת הלב לעובדים הבודדים שהרכיבו את הפלייליסטים. הם קודמו כיותר מסתם תקליטנים שמארגנים הזמנות שירים. במקום זאת הם נתפסו כמוזיקאים ואמנים אשר רתמו את הכוח הרגשי של המוזיקה ואצרו בקפידה רשימות השמעה ממותגות. אדריכלי האודיו האלה, כפי שהם נקראו, הפכו לפנים של החברה. ההתמקדות החדשה הזו בפלייליסטים מעוצבים במומחיות, יחד עם לוגו חדש וגישה חדשה, סייעו להשיל חלק מהסטיגמה של המותג המוזיקלי במעלית ובמקום זאת למצב את החברה כמובילה בתעשיית המוזיקה.

איפה MUZAK היום?

בשנת 1999 קפסטאר רכשה את Muzak והיא מוזגה פעם נוספת, הפעם עם אודיו תקשורת שבסיסה מאורלנדו, פלורידה ועברה לפורט מיל, דרום קרוליינה. בשנת 2011 נרכשה Muzak על ידי חברה הידועה בשם Mood Media.

Mood Media התחילה בשנת 2004 כחברה מבוססת טורונטו, קנדה בשם Fluid Music. Fluid Music מיתוג מחדש כ-Mood Media ב-2010 לאחר שהשתלט על קבוצת מדיה אירופאית באותו שם. בנוסף לרכישת Muzak בשנת 2011, היא גם רכשה את המתחרה הגדולה ביותר של Muzak באותה תקופה, DMX (שבסיסה באוסטין, TX), בשנת 2012, ועד 2013 כל הגופים עבדו – וממשיכים לעבוד – תחת המותג Mood Media שֵׁם. רכישות נוספות, עדכניות יותר כוללות Technomedia, focus4media, South Central AV ו-PlayNetwork. בינואר 2021, Mood Media נרכשה על ידי Vector Capital, חברת השקעות פרטיות בסן פרנסיסקו המתמקדת אך ורק בחברות טכנולוגיה.

באמצעות סדרת הרכישות והצמיחה החיובית שלה, Mood Media היא כיום ספקית פתרונות המדיה בחנויות המובילה בעולם עם נוכחות גלובלית המשתרעת על פני 180 מדינות. הוא עבר הרבה מעבר למוזיקה ולהעברת הודעות ומציע סט הוליסטי של פתרונות מדיה שכולם נועדו לעסוק, להעלות ולמקסם את חוויות הלקוח. פתרונות אלה כוללים רשימות השמעה בעיצוב מקצועי, מוזיקה מותאמת אישית לעסקים, שילוט דיגיטלי ופתרונות וידאו, הודעות בהמתנה ובחנות, שיווק ריח, טכנולוגיית Drive-thru ומערכות אורקוליות.

אבני דרך של MUZAK

MUZAK AD GALLERY

מקורות

דילוג לתוכן